QA הוא אחד התחומים המבוקשים ביותר בתעשיית ההייטק. מדובר בתפקיד של בודקי תוכנה. בודקי התוכנה מקבלים מוצרים בשלבים שונים של הפיתוח שלהם ומבצעים מגוון בדיקות על מנת להבטיח את איכות המוצרים. יש סוגי בדיקות QA שונים המשמשים לשלבים שונים. על סוגי בדיקות QA נרחיב במאמר הבא.
מה זה QA?
לפני שנרחיב על סוגי בדיקות QA, נסביר מה זה QA. QA הם ראשי תיבות של Quality Assurance, כלומר הבטחת איכות. בעבר,
התפקיד של בודקי התוכנה לא היה מוגדר. כאשר היו תוכנות ומוצרים בשלבי הפיתוח הבדיקות היו מתבצעות בדרך כלל על ידי חובבי תכנות. כיום, בעקבות השינויים שעבר התחום, תפקידו של בודק התוכנה הפך לתפקיד מאורגן עם נהלים מסודרים ואמצעים שונים. כך פותחו גם מגוון טכניקות מתקדמות ועתירות טכנולוגיה המאפשרות לבצע סוגי בדיקות QA שונים לבדיקת האיכות.
במסגרת תפקידו, בודק התוכנה QA יקבל את עבודתם של המתכנתים השונים ויריץ בדיקות איכות מוגדרות מראש. על ידי הרצת הבדיקות, בודק התוכנה יוודא שהמוצר אכן עובד כהלכה, ללא ליקויים, ללא באגים ללא התרסקויות וכדומה. במידה שבודק התוכנה יאשר את התוכנה יהיה ניתן להתחיל את השימוש בה. כיום, חברות רבות מתבססות על תוכנות ולכן מדובר בתפקיד חשוב מאוד ובעל ביקוש רב.
מה כולל התפקיד של בודקת תוכנה QA?
כפי שהבנו, במסגרת תפקידו בודק התוכנה יריץ בדיקות איכות מוגדרות מראש על מנת לבחון תוכנות חדשות. על מנת לבצע בדיקות איכות לתוכנות, בודק התוכנה יריץ מגוון סוגי בדיקות QA. מדובר בבדיקות קפדניות ויסודיות. על ידי בדיקות אלה בודק התוכנה יוכל לבדוק את השלבים השונים של התוכנה על מנת לאתר ליקויים אפשריים. במידה שבתהליך הבדיקה לא התגלו תקלות כלל, בודק התוכנה ייתן אישור על התוכנה והארגון יוכל להתחיל את השימוש בתוכנה- שימוש של התוכנה בארגון עצמו, שיווק התוכנה לקהל הלקוחות או העלאה של התוכנה לאוויר על מנת להפיץ אותה. כך, על ידי סוגי בדיקות QA בודקי התוכנה יצליחו לאתר ולגלות באגים בתוכנות שפותחו. במידה שהתגלו תקלות מסוימות בודק התוכנה ידווח עליהן לצוות הפיתוח או לגורם בכיר בארגון. לאחר שהתקלה סודרה התוכנה תחזור לבודק התוכנה שיוודא שהתוכנה תקינה לאחר התיקון.
תסריטי בדיקות QA
לפני שבודק התוכנה יתחיל בביצוע הבדיקות בפועל, עליו לנסח תסריט בדיקות. תסריט הבדיקות הוא למעשה רשימה של צעדי בדיקה. צעדים אלה יבוצעו אחד אחרי השני בסדר מוגדר. הצעדים הללו ביחד יוצרים בדיקה ספציפית לתוכנה. התסריט יכול להיות מורכב מצעדי בדיקה בודדים ולהגיע לעשרות ומאות צעדים. התסריט מפרט את הפרמטרים של כל צעד ואת התוצאה הצפויה מכל צעד.
על מנת לנסח תסריט בדיקות QA, בודקי התוכנה צריכים להתעדכן בכל שלבי הפיתוח של הפרויקט. לשם כך בודקי התוכנה יקראו עדכונים וידאגו לכלל המשאבים הנחוצים על מנת לבצע את סוגי בדיקות QA הנדרשים. לאחר שבודקי התוכנה יקבלו את כל המידע הנדרש הם נסחו תסריט בדיקות QA הכולל מגוון אלמנטים, בהם- אפיון מטרת הבדיקות והגדרת יעדים, החלטה על טכניקות ושיטות הבדיקה, קביעת רמת הבדיקה הנדרשת, אפיון סיכונים, כתיבת מסמכים על ביצוע הבדיקות והתקלות שהתגלו, הפצת הדוחות לגורמים המעורבים, ביצוע בדיקות חוזרות, מעקב אחר תיקון באגים בתוכנה ועוד.
סוגי בדיקות QA
- Black Box– בדיקות קופסה שחורה
שיטה להגדרת בדיקות. בדיקות פונקציונליות או לא פונקציונליות שמתבצעות ללא התייחסות למבנה הפנימי של הרכיב או המערכת. בבדיקות אלה מתייחסים לקלט ולפלט שהבודק מכניס למערכת. בבדיקה בודקים שהפלט המתקבל או הפעולה שקרתה זהה לצפי. ניתן לבצע בדיקות קופסה שחורה בכל אחת מהרמות של בדיקות תוכנה.
- White Box– בדיקות קופסה לבנה
שיטה להגדרת בדיקות. בדיקות אלה מתמקדות במבנה הפנימי של התוכנית. כלומר, בדיקות שמתייחסות להשפעה של הקלט והפלט על המבנה הפנימי.
- Unit– בדיקות יחידה
בדיקות תוכנה ברמת יחידת המערכת הקטנה ביותר. בדיקות אלה מאמתות את הפעילות התקנית של היחידה. בדיקות אלה מתבצעות לאחר הכתיבה הראשונית של המודול או לאחר שבוצעו בו שינויים ספציפיים. על ידי בדיקות אלה ניתן להוכיח כי המודול תקין. בדיקות אלה בדרך כלל מתבצעות על ידי המפתחים.
- Integration– בדיקות אינטגרציה
בדיקות שילוב. בדיקות אלה נועדו לבדוק את ההשפעה שיש לחלק מוגדר בתוכנה עם חלקים אחרים בה ועם תוכנות אחרות איתן מתמשקת. על ידי בדיקות אלה ניתן לבדוק את הפונקציונליות ואת הביצועים המרכזיים של המערכת בין הפריטים השונים. בדרך כלל בדיקות אלה מתבצעות לאחר שכל בדיקות היחידה בוצעו.
- Acceptance Tests– בדיקות קבלה
סדרת בדיקות שהלקוח או המשתמש מגדיר עבור מוצר. מטרת בדיקות הקבלה היא לוודא שהמוצר עונה על הצרכים והדרישות של הלקוח. בדרך כלל הבדיקות יבוצעו על ידי מזמין המוצר.
- Functional– בדיקות פונקציונליות
בדיקות המאמתות את פעילות המערכת. בדיקות אלה מבוססות על מסמך הדרישות ועל מסך האפיון. מטרת הבדיקות היא לבדוק אם המערכת עושה מה שהיא צריכה ולא מה שאינה צריכה.
- Usability– בדיקות שימושיות
בדיקות לנוחות ויעילות השימוש. בבדיקות אלה בודקים את השימוש במוצר ואת היעילות של עיצוב האפליקציה ונגישות לבעלי מוגבלויות. במסגרת בדיקות אלה יבדקו את נוחות השימוש בתפריט, האם הניווט נוח, כיצד ההתמצאות באתר ועוד.
- GUI– בדיקות ממשק לקוח
בדיקות הפקדים והשדות במסך. בבדיקות אלה בודקים האם ההתנהגות תקינה, את הפורמט של השדות. הבדיקות מתבצעות בהתאם לחוקיות המוגדרת ברמת המסך.
- Load– בדיקות עומס
בדיקות המאמתות את יכולת התגובה של השרת בעת עומס. בבדיקות אלה ההתמקדות היא במדידת זמני התגובה ובמציאת נקודת השבירה של המערכת. הבדיקות מיועדות לבחון גם עומסים הנובעים ממשתמשים וגם עומסים הנובעים מטרנזקציות וג'ובים המתרחשים במערכת.
- Performance– בדיקות ביצועים
בדיקות של ביצועי המוצר. בבדיקות אלה בודקים את הביצועים של המוצר בקונפיגורציות ורמות עומס שונות. כמו כן מודדים את הביצועים על מנת לתעד ולהשוות לדרישות.
- Regression– בדיקות נסיגה
בדיקות לאימות פעילות המערכת לאחר שינויים. בעקבות הבדיקות השונות עלולים להתבצע שינויים במערכת. לאחר השינויים מבצעים בדיקות נסיגה על מנת לוודא שמה שעבד לא התקלקל.
- Compatibility– בדיקות שילוב מערכת
בדיקות לאימות יכולת שילוב או רכיב תוכנה במערכת קיימת או חדשה. לדוגמא, יבדקו תאימות של התוכנה לעדכוני מערכת ההפעלה.
- Alpha/Betha Testing– בדיקות אלפא/בתא
בדיקות לדיווח על תקלות במהלך השימוש. בדיקות אלה מתבצעות על ידי קבוצת משתמשים מוגדרת סגורה (אלפא) או קבוצת משתמשים פתוחה (בתא). הקבוצה מדווחת על התקלות במהלך השימוש השוטף במוצר
- Sanity– בדיקות שפיות
בדיקות לזיהוי הפונקציונליות הבסיסית של המוצר. בבדיקות אלה מזהים במהירות על פי תסריטים מוגדרים האם הפונקציונליות הבסיסית של המוצר פועלת כהלכה וכי המוצר במצב יציב.
- Smoke– בדיקות עשן
בדיקות לזיהוי מצב היציבות של המוצר. בבדיקות אלה ניתן לגלות את התקלות המראות על כשל חמור ברכיב כלשהו במוצר. בניגוד לבדיקות שפויות בדיקות עשן מבוצעות בצורה יותר אינטואיטיבית וגמישה ולא לפי תסריטים קבועים מראש.
